<h1>שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס לבוב סימן של"ב</h1>
<h2>דף ג:</h2>
הוי דבר שיש לו מתירין וכו', מרוב כתיבות ושאר סיבות באתי בקצרה אלופי ומיודעי ה"ר חיים על התבואה שנמצאו בה חיטים שנתבקעו שנטחנו קודם הפסח ושאלת אם יש יותר מס' של היתר לבטלם אם מותר לאוכלן בפסח ולא מיבעיא לפירש"י (דשרי) [דאסור] להשהות [חמץ על ידי תערובת דמפרש ואלו עוברין בבל יראה, אלא אף לר"ת דשרי להשהות] הנך דפ' אלו עוברין אסורים באכילה דאי מרמית הני חיטין להנך דקחשיב בפ' אלו [עוברין] דמותר להשהותם א"כ הוה לי' דבר שיש לו מתירין ואפי' באלף לא בטיל (ביצה ד' ד') ולהך שינויא הא כתבו התוספות בריש פסחים אע"פ שאין לו מתירין אלא ע"י תערובות מיקרי שפיר דבר שיש לו מתירין ובלבד שלא תהי' מתקלקל בשהייתו עד לאחר הפסח דומיא דקדירות אך לאידך שינויא שתירצו דכל שעל ידי תערובות לא מיקרי דבר שיש לו מתירין הי' נראה קצת להתיר אמנם אף לההיא שינויא יש לאסור דכיון דאין מבטלין איסור לכתחילה (ביצה ד' ד:) והיכ' דבמזיד קיי"ל דאסור במ' תרומות [פ"ב] ובגיטין פ' הניזקין (דנ"ד) מייתי לה נפלו ונתפצעו כל כה"ג דבכוונת טחון יחד כמזיד דמי אע"ג דלא נתכוון לבטלם אלא נתכוון לטוחנם ולאוכלם בפסח. דאל"כ הא (איכא) [ארבא] דטבעה בחישתא (פסחים ד' מ':) אמאי לא אשכח תקנתא אלא למיזבינהו לישראל קבא קבא ודנכלינהו קודם הפסח ליערבינהו יחד ולזבנינהו לגוים משום ספק ספיקא דילמא לא מזבני כלל לישראל ואת"ל מזבני דלמא בתר פיסחא מזבני ואת"ל בגו פיסחא מה בכך והלא ביטלו כבר בס' אלא כה"ג דמערב בידים אע"ג דלא מכוון דליכלינהו בפיסחא לא מהניא להו ספק ספיקא וכי היכי דדבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל ה"נ ספיקא וספק ספיקא כדאמר פ"ק דביצה (דף ג':) וגדולה מזאת כתב רבי אבי העזרי דשכר שנתנו ביין קודם הפסח ויש בו יותר מס' לבטלן אסור להשהותו בפסח דאין היין חשוב ביטול קודם זמן האיסור כדתני' פ' נערה המאורסה (דף ע"ו.) דאין מטבילין כלי לכשיטמא לטהר ושלום מאיר בר ברוך שיחיה.
